מחסור בכוח אדם הוא אתגר עמו מתמודדת תעשיית הייצור המקומית כבר שנים רבות. אתגר זה החריף בעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מה ניתן לעשות? חברת SU-PAD עם כמה פתרונות.
מחסור בכוח אדם הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר בתעשיית הייצור המקומית, וכעת הוא מתעצם בעקבות מלחמת חרבות ברזל. עובדי מפעל רבים גויסו לשירות מילואים, בעוד אחרים פונו מבתיהם בעקבות הלחימה. מנגד, היו עובדים שהעדיפו להישאר בבתיהם מחשש לביטחונם האישי או ביטחון ילדיהם. איך פותרים את הסוגיה? חברת SU-PAD והמכון לייצור מתקדם התכנסו יחד כדי להציע פתרון.
מפגש פסגה של מומחי התעשייה
המכון לייצור מתקדם, יזם יחד עם חברת SU-PAD מפגש שולחן עגול של ספקי אוטומציה, אינטגרטורים ומומחי תעשייה. במהלכו, דנו באתגרים השונים של תעשיית הייצור, לרבות:
א. יכולתם של ארגונים להשקיע משאבים כלכליים בייצור בעת משבר.
ב. הצורך בקידום פרויקטי אוטומציה דווקא בתקופה זו.
לאחר שמנו את האתגרים, המומחים הציעו פתרונות לטיפול בסוגייה. הם האמינו שיש לבצע הצמדת יועצים למפעלים בצפון ובדרום הארץ ביוזמת המכון לייצור מתקדם ומשרד הכלכלה – בתקווה שהמגמה תתרחב לשאר חלקי הארץ בקרוב.
בנוסף, הם דנו בחשיבותם של פתרונות מידיים אפליקציית מדף, לרבות, משטוח, צביעה וריתוך. זיו שדה, מנכ"ל SU-PAD סיפר כי:"פתרונות מדף יכולים להיות מיושמים בלוח זמנים מהיר של שלושה חודשים. אני מעריך שלא נצא מהמצב במהירות, הגזרה הצפונית תטופל בשלב כלשהו, ומומלץ למפעלים התחיל להיערך".
מפגש ספקי האוטומציה לדיון במצב
מאז תחילת הלחימה יש יותר דגש על אוטומציות
אמיר דולב, סמנכ"ל התפעול במרכז לייצור מתקדם, סיפר כי אם בעבר, עברו תחת ידיהם פרויקטים בתחום מצוינות מפעלית ומערכות מידע, הרי שבתקופה האחרונה האחרונה, בעקבות הלחימה, השתנה תמהיל הפרויקטים ועבר להתמקד באוטומציה ודיגיטליזציה.
המשימה: שיפור פריון העבודה בישראל
"היעד הרשמי שלנו הוא שיפור הפריון הנמוך בישראל בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD", אומר דולב. איך פותרים את המצב? ההיגיון הפשוט אומר שעבודה רבה יותר תוביל לפריון גדול יותר. אך אמיר דולב חושב אחרת: "בניתוח נתונים רואים שדווקא המדינות בהם עובדים הכי הרבה הן עם הפריון הנמוך ביותר. מנגד, במדינות בהן הפריון גבוה, עובדים פחות ומרוויחים יותר".
נתוני פריון העבודה במדינות ה-OECD. שימו לב לדיסוננס בין שעות העבודה השנתיות לפריון העובד.
המדינה היוצאת מן הכלל היא יפן, הנתפסת כמעצמה של טכנולוגיה וחדשנות. ימי העבודה ביפן נמשכים 8 שעות וסך השעות השבועי עומד על כ-40 שעות, אך הפריון נותר נמוך. מדוע? אמיר דולב מסביר: "התרבות הניהולית המלחיצה לא מאפשרת לעובדים להתבטא, ליזום ולהיות שמחים במקום עבודתם. גם זה פרמטר משמעותי לשיפור הפריון".
כך נפתור את הסוגיה
מחקרים הראו כי מספר שעות העבודה היומיות האפקטיבי ביותר עומד על כ-5.5 שעות בלבד. לנו בישראל קשה להכיל את זה כי חונכנו על תרבות חלוצית, עם עבודה כערך, אך המציאות משתנה. "ירידה בשעות העבודה פותרת את החוסר בכוח האדם."
סמנכ"ל התפעול במרכז לייצור מתקדם, אמיר דולב, מספר כיצד ניתן להתמודד עם המחסור בכוח האדם בתעשיית הייצור, כיצד להעלות את פריון העבודה, תוך שימור ההון האנושי הקיים ומשיכת עובדים חדשים: "בעבודה חכמה ואוטומטית נייתר משימות רוטיניות, נאתר מראש צווארי בקבוק ותקלות, עוד לפני שהן מתרחשות. נגדיל את יעילות הייצור וזמן מכונה ונצמצם פחתים, השכר הגבוה יותר לשעה, יחד עם סביבת עבודה מתקדמת, ימשכו עובדים חדשים ואיכותיים לתעשייה".
חברת SU-PAD מייצגת את UR ו-MiR בישראל
חברת SU-PAD מעניקה ללקוחותיה שירות מלא: החל משלבי התכנון, הבנת הדרישות והצרכים, דרך הרכישה וההטמעה וכלה במתן שירות מכל הלב 24/7 לכל דרישה, בקשה או שדרוג.
לפרטים נוספים ניתן לפנות ליוני קריספיל: 052-852-5983 | yoni@su-pad.com
